החלטה בתיק בר"ע 27687-08-13

השופטת רונית רוזנפלד

1.      לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת אסנת רובוביץ-ברכש; בל' 48167-09-12). בפסק הדין, דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (ניידות) מיום 15.7.12 (להלן גם: הוועדה).הוועדה קבעה כי הממצאים מהם סובל המבקש אינם ניתנים ליישום לפי רשימת סעיפי הליקוי המזכים לעניין גמלת ניידות, כפי שמפורטים בתוספת א' להסכם בדבר גמלת ניידות (להלן: הסכם הניידות).

2.      לפי המסמכים שצורפו לבקשה, סובל המבקש, יליד 1970, מליקויים בגבו. ועדה רפואית מדרג ראשון שהתכנסה בעניינו של המבקש ביום 15.5.12 קבעה כי הוא סובל מ" חולשה קלה ברגליים וקשה יותר בשוק שמאל על רקע מחלת גב וניתוחים חוזרים (מועמד לניתוח נוסף). יש להפנותו למכון לבטיחות בדרכים להערכה חוזרת והתאמת רכב." נקבע כי הליקוי ממנו סובל המבקש הינו על פי סעיף א1 חלקי לרשימת סעיפי הליקוי בהסכם הניידות ונקבעו לו 40% נכות (שיתוק מלא למעשה של שתי השוקיים המלווה שיתוק בגפה תחתונה אחת לפחות של שניים מבין שלושת השרירים הבאים: M. ileopsoas M. quadriceps, M. gluteus maximus). על כך הגיש המוסד לביטוח לאומי ערר לוועדה. הוועדה התכנסה בעניינו של המבקש ביום 15.7.12. בסעיף "תלונות ותולדות המחלה או הפגיעה" פירטה הוועדה כדלקמן:

" ברקע ניתוח לתיקון עקמת בגיל 15. בשנים אחרונות כאבים רדיקולריים בפיזור בעיקר של 5 L משמאל. עבר ניתוח ב 2009 של למינטומיה בגובה 5 L -4 L משמאל אשר הקל לפרק זמן על כאביו. תלונותיו על כאבי גב תחתון ונזקק לדבריו לפנטניל אותו מדביק.

עו"ד חני דקל אלבז: מדברים על קביעה של 40% בעניין ניידות בעקבות ערר המוסד. לגבי סעיף הליקוי מתאים ומסתמך על אישור רפואי. עבר 2 ניתוחים ב 1986 סקוליוזיס וב 2009 הוצאת דיסק. לפני 2009 היה שיתוק. כאבים ונימול לאורך רגל שמאל. המצב רק הוחמר אחרי הניתוח וכרגע חושבים על ניתוח נוסף (מאז 2009 לא עבר ניתוח). לפי בדיקה נוירולוגית בועדה מחוזית יש הבדל בין צד ימין לצד שמאל והיא מעידה על נכונות הקביעה."

בסעיף ממצאי הבדיקה הרפואית קבעה הוועדה " הליכה ללא שימוש במכשור עזר. צעדים רחבים ומהירה. כרגע משוחרר מכאב." בסיכום ממצאי הבדיקה הנוירולוגית קבעה הוועדה, כדלקמן:

" טונוס שרירים בגפיים תקין. ללא דלדול שרירים. החזרים גידיים בברכיים -(+). קרסוליים לא הופקו. החזר פלטנרי פלקסורי. התייצבות על עקבים ובהונות ללא קושי וללא תמיכה וכן התייצבות על כל רגל בנפרד. כן מפגין כיפוף ברכיים והתיישרות אפקטיבית ומהירה."

בסעיף החלטות הוועדה - כללי קבעה הוועדה, כדלקמן:

" תסמונת כאב רדיקולרי על רקע היצרות פורמינות לומבריות בעיקר משמאל ובעקבות ניתוח לתיקון עקמת לפני שנים רבות ופורמינקטומי 5 L -4 L משמאל ב 2009. הממצאים אינם ניתנים ליישום. בהתייחס לועדה מחוזית ייתכן שזו בדקה אותו בעת כאב עז ועל כן גילתה ממצאים שקשורים היו בהמנעותו מהפעלה ניכרת של השרירים" (ההדגשה שלי, ר.ר.).

על החלטת הוועדה הוגש ערעור לבית הדין האזורי.

3.      לפני בית הדין האזורי טען המבקש, כי הוועדה לא בדקה אותו בדיקה נוירולוגית ולא ציינה ממצאיה בגוף הפרוטוקול. זאת, למרות שהוועדה מדרג ראשון מצאה ממצאים נוירולוגיים. הוועדה הסבירה את הסתירה בין ממצאיה ובין ממצאי הוועדה מדרג ראשון בנימוק לא מספק לפיו ביום הבדיקה סבל המבקש מכאב עז. זאת, על אף שבמספר הזדמנויות התגלו על ידי מומחים אחרים ממצאים דומים לאלה שאובחנו על ידי הוועדה מדרג ראשון. כמו כן, הוועדה לא התייחסה לאישור הרפואי אשר צורף לתביעת המבקש לפיו הוא זכאי לשיעור מוגבלות בניידות לפי סעיף א(6) לרשימת סעיפי הליקוי, ולמסמכים רפואיים נוספים, לרבות מסמך מיום 1.7.12 הקובע כי המבקש סובל מירידה בתחושה לכל אורך רגל שמאל. הוועדה אף לא התייחסה למצבו התפקודי.

4.      בפסק דינו, קבע בית הדין האזורי כי הוועדה פירטה את תולדות המחלה ממנה סובל המבקש, שמעה את תלונותיו ועיינה בתיקו הרפואי. בניגוד לטענתו, ערכה הוועדה למבקש בדיקה קלינית נוירולוגית מפורטת ורשמה את מסקנותיה לפרוטוקול. לאחר סיכום מסקנותיה קבעה הוועדה כי הממצאים אינם ניתנים ליישום לפי הסכם הניידות. אמנם, הוועדה מדרג ראשון אשר התכנסה חודשים ספורים קודם לכן קבעה כי ניתן ליישם את הממצאים שנמצאו במבקש באופן חלקי לפי הסכם הניידות. ואולם, הוועדה קבעה את ממצאיה בהתאם לבדיקה הקלינית שביצעה למבקש והיא זו המוסמכת לקבוע את דרגת נכותו. נוסף על כך נקבע שבבדיקת השרירים שבוצעה למבקש הופק כוח גס בשיעור 5, שהוא הסולם הגובה ביותר. לפיכך נקבע שהחלטת הוועדה, לפיה לא ניתן ליישם את הממצאים מהם סובל המבקש לפי הסכם הניידות, מובנת. טענות המבקש מכוונות כולן לשיקול דעתה של הוועדה, אשר בו אין מקום להתערב. משכך נדחה הערעור. 

5.      בבקשתו טוען המבקש, כי הוועדה לא נימקה את ממצאיה ולא התייחסה לממצאי הדרג הראשון. כמו כן, הוועדה לא התייחסה לאישור הרפואי אשר צורף לתביעתו, לפיו הוא זכאי לשיעור מוגבלות בניידות לפי סעיף א(6) לרשימת סעיפי הליקוי, ולמסמכים רפואיים נוספים. כמו כן, הוועדה לא התייחסה למצבו התפקודי. המבקש מוסיף כי משום שעסקינן בזכויות סוציאליות יש לפרש כל ספק לטובתו.

6.      לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים מיום 15.7.12 ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל החלטה כי דין הבקשה להידחות, מן הטעמים כמפורט להלן.

7.      מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה, כי הוועדה ציינה את המסמכים הרפואיים שעמדו לפניה, שמעה את המבקש ובדקה אותו בדיקה נוירולוגית שממצאיה וסיכומם פורטו בסעיפים ד.1 ו-ד.3 לפרוטוקול. על כן, לא מצאתי אסמכתא לטענת המבקש לפיה לא נבדק בדיקה נוירולוגית.

אשר לטענת המבקש כי בית הדין התעלם מן האישור הרפואי שצורף לתביעתו, ולפיו הוא זכאי לשיעור מוגבלות בניידות לפי סעיף א(6) לרשימת סעיפי הליקוי. באישור זה, שנערך ביום 10.6.11, שנה לפני שעמד המבקש לפני הוועדה, מצוין כי " אני, ד"ר עולמי יעל אלה בדקתי את המבקש וולף מאיר ומצאתי כי הינו לוקה ב-שיתוק חלקי של שרירי גפה תחתונה אחת הגורם להגבלה ניכרת בהפעלת מפרק הירך או ברך. לדעתי ליקוי זה הוא סעיף א'6". סעיף ליקוי זה מתייחס לשיתוק חלקי של שרירי גפה תחתונה אחת הגורם להגבלה ניכרת בהפעלת מפרק הירך או הברך. אלא שממצאי בדיקת הוועדה את המבקש היו אחרים. בהסתמך על ממצאי בדיקתה קבעה הוועדה כי אין סעיף מתאים ליישום על הליקוי ממנו סובל המבקש. משממצאי הבדיקה שערכה הוועדה היו שונים, אין מתבקשת התייחסות נוספת לאישור דר' עולמי. יצוין כי בבקשת רשות הערעור אין טענה בדבר מסמכים רפואיים ספציפיים אחרים אליהם לא התייחסה הוועדה.

8.      בשים לב לכל האמור, לא נפלה בהחלטת הוועדה או בפסק דינו של בית הדין האזורי טעות משפטית שיש בה כדי  להצדיק מתן רשות ערעור. אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

9.      סוף דבר

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. אין צו להוצאות.